Ким Юлий

                                        из к/ф "Обыкновенное чудо"

בשקט ובלי המילים הריטוריות
פשוט ניפרד מכולכם
שבוע, שבועיים, נו חודש, יכול להיות -
ומה שהיה - ייעלם

נכון, אכזרי! אין טיפת הגיון בכך!
הו, איך להשיב בראשית?
לזמן - הכיוון היחיד הנכון... תשכח
מהשאלה הטיפשית!

נלך כל אחד לדרכו בכיון אחר,
נמשיך עסקים כרגיל
נכון שזה קל? ונכון, כך פשוט יותר?
גם נגד כאב זה יועיל?

אין מול הגורל תסכיסים במשחק ההוא
אפילו חבל לנסות
ובכן, רבותי: לא "אולי", לא "מתישהו"
כי כל האמת היא "לא עוד"

כמה זה ידוע,
כמה זה נחמד:
הנהר ינוע -
לא ישוב לעד.

Давайте негромко,
Давайте вполголоса,
Давайте простимся светло.
   
    Неделя-другая,
    И мы успокоимся:
    Что было - то было.
    Прошло.

Конечно, ужасно!
Нелепо! бессмысленно!
О, как бы начало вернуть?
Начало вернуть
Невозможно, немыслимо.
И даже и думать забудь.
   
    Займёмся обедом,
    Займёмся нарядами,
    Заполним заботами быт.
    Так легче, не так ли ?
    Так проще - не правда ли?
    Не правда ли, меньше болит?

Не будем хитрить
И судьбу заговаривать -
Ей-Богу, не стоит труда.
Да-да, господа:
Не "авось", не "когда-нибудь",
А больше уже
Никогда.

Ах, как это мило.
Очень хорошо,
Плыло и уплыло.
Было - и прошло.