Файн Ирина

כשהגשם תם – תכלת ברקיע
לצלילי חליל, קרן וקלרנית,
מבימת הגן מנגינה המריאה
המנצח גם עף עם השרביט.   

תזמורות הגן איך נוכל לשכוח -
תזמורות שלום, בלי שירי מצעד...   
הנה שוב אחת כאן במלוא הכוח,
אך כמה קולות לא נשמע לעד.

שוב נשים יפות נצמדות אלינו,
ועצי התות – בלבלוב לבן.
ישחק אולי לנו מזלנו,
נפגש כמו אז בשבילי הגן.

אך מן העבר, מתוגה נמשכת
מעמקי כאב, צער ואבדן,
בזרמים שחורים אל דמי נשפכת
מנגינת הגן, מנגינת הגן.

После дождичка небеса просторны,
Голубей вода, зеленее медь.
В городском саду флейты да валторны.
Капельмейстеру хочется взлететь.

Ах, как помнятся прежние оркестры,
Не военные, а из мирных лет.
Расплескалася в улочках окрестных
Та мелодия – а поющих нет.

С нами женщины – все они красивы –
И черемуха – вся она в цвету.
Может, жребий нам выпадет счастливый:
Снова встретимся в городском саду.

Но из прошлого, из былой печали,
Как ни сетую, как там ни молю,
Проливается черными ручьями
Эта музыка прямо в кровь мою.