התגלות אִם אֲנִי קַיָּם עַכְשָׁיו – כַּנִּרְאֶה, זֶה לֹא לַשַּׁוְא. אִם אֲנִי כָּרֶגַע כָּאן – כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה תֻּכְנַן. אִם הַחֲשֵׁכָה רַבָּה – כַּנִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ סִבָּה. אִם נִדְמֶה שֶׁאֵין כְּבָר זְמָן – כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה סִימָן.
אִם הֵבַנְתִּי נְכוֹנָה, כָּל חַיַּי הֵם הֲכָנָה לַתַּפְקִיד הָאֲמִיתִי שֶׁלִּשְׁמוֹ יִצְּרוּ אוֹתִי: לְהָאִיר בָּאֲפֵלָה, לְהָסִיר אֶת הַקְּלָלָה, עַד שֶׁיִּגָּמֵר כֹּחִי הַקָּלוּשׁ בְּלָאו-הֲכִי.
לְפִיכָךְ אֶפְתַּח הַיּוֹם אֶת הַדֶּלֶת לַתְּהוֹם, לְאוֹתָהּ הָעֲלָטָה שֶׁבֵּיתִי הִיא מֵעַתָּה: אֶתְיַצֵּב עַל הַמִּפְתָּן לְבַדִּי, כָּל-כָּךְ קָטָן, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ נַחְשׁוֹן אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן.
אֵין בָּהּ נֵר וְלֹא פָּנָס; אַךְ הִנֵּה אֲנִי נִכְנָס. אֵין פָּנָס בָּהּ וְלֹא נֵר; אַךְ הִנֵּה אֲנִי בּוֹעֵר. בְּיָדַיִם מַזִּיעוֹת (לֹא אָשׁוּב אָחוֹרָה עוֹד!) מְכַסֶּה אֶת הַפָּנִים וְקוֹפֵץ: אֲנִי בִּפְנִים.
וּלְפֶתַע מְגַלֶּה: הֶחָלָל הַזֶּה מָלֵא בְּאוֹרוֹת מְנַצְנְצִים – יֵשׁ כָּמוֹנִי עוֹד קוֹפְצִים; כְּמוֹ בְּמַעֲשֶׂה כְּשָׁפִים – אֲלָפִים וַאֲלָפִים. עוֹד כּוֹכָב וְעוֹד כּוֹכָב: כַּנִּרְאֶה, זֶה לֹא לַשַּׁוְא. 13.05.2004
|